הפנייה לאבחון, מתי ומדוע?

הורים רבים שואלים מתי נחוץ לערוך אבחון לאיתור לקות למידה?

לפני שאציין מועדים וסיבות טובות לעריכת האבחון חשוב להסביר מה זה האבחון ולמה הוא משרת.

האבחון לאיתור לקות למידה מספק פרופיל לימודי מפורט ובו פירוט כישורים נחוצים ללמידה כגון זיכרון, קשב וריכוז, חשיבה מילולית, חשיבה בלתי מילולית לצד מידע על מיומנויות שהילד רכש. האבחון מציין כיצד מתפקד הילד בהשוואה למצופה מבני גילו.

לכן, מטרת האבחון היא לספק כלים לתלמיד, להורים ולמטפלים בו. התלמיד מתוודה לנקודות החוזק ובהבנת התמונה כללית ישאב כוחות ותקווה. הורים ומורים יבינו את הגורמים האוביקטיביים לקושי וכיצד ניתן לסייע. ממצאי האבחון מנטרלים לרוב את רגשות האשם של ההורים, את הויכוח עם המורים, את הכעס והתסכול כלפי הילד ובכך נפרצת הדרך לקראת טיפול מושכל ומקצועי.

אם כך, מתי חשוב כי הורה יפנה לאבחון?

  • לקראת הכניסה לכיתה א’:

יש לערוך אבחון לתלמיד אשר טופל על ידי קלינאית תקשורת בתחום השפתי. פעמים רבות, קשיים ברכישת שפה דבורה, קשיי שליפה ושיום שפתי, מנבאים קושי לרכוש קריאה.

  • במהלך כיתה א’-ב’:

הורה מעורב מקשיב לביצועי הקריאה של הילד: האם הילד רכש כהלכה את היסודות (אותיות, ניקוד), פענוח ובעיקר האם הוא מסוגל לקרוא קטע דומה ברמת הקושי לזו שלמד בכיתה – ובכך להבחין בין קריאה אמיתית לבין חזרה בעל פה על קטע שהילד למד ושינן.

אם הפענוח מאומץ, מספר השגיאות רב, כדאי לברר מדוע תלמיד נבון לא רכש את הקריאה כמצופה.

  • בין כיתה ג’-ד’:

בשלב לימודים זה, הרמזים הגראפיים (ציורים) נעלמים, הטקסטים ארוכים ומורכבים יותר שפתית ולשונית. תלמיד שרכש פענוח אך איננו שוטף בקריאתו יתקשה להתמודד. כדאי לברר את סיבות הקושי, במיוחד משום שהאיטיות בקריאה עלולה לפגוע גם בהבנת הנקרא. זאת דרך אגב אחת הסיבות מדוע מורות ג’-ד’ נחשבות פתאום ל”מורות קשות” בעיני ההורים. המורות דורשות בשלב זה,

ובצדק, כי הקריאה תשמש את הילד ככלי ללמידה – אך ילד שלא רכש קריאה כהלכה חווה קושי כאשר בכיתות א’-ב’ “הכל היה בסדר”.

  •  בכיתות היסוד:

קשיים ברכישת אנגלית הם לרוב סימן ללקות למידה. הקשיים עלולים לכלול קושי ברכישת אוצר מילים, קושי ברכישת קריאה, קשיים בהפנמת חוקי התחביר ויישומם.

קשיים בחשבון עלולים להתהוות כהסתעפות של קשיים שפתיים, קושי בהבנת הנקרא. תלמידים רבים אינם מבינים לעומק את המבנה העשורי שהוא בבסיס מערכת החישוב.

  • במעבר מכיתה ו’ ל-ז’:

מומלץ כי תלמידים שכבר אותרו כתלמידים עם לקות למידה יעלו לחטיבת הביניים מצוידים באבחון מעודכן כך שייהנו מן הסיוע הבית-ספרי במסגרת שעות סל-שילוב. כל הקודם זוכה בפרוסה מן התקציב הבית ספרי. אבחון בשלב זה כוחו יפה עד גיל 25, לצרכי ביה”ס, וזאת על פי הוראות מנכ”ל משרד החינוך.

ולבסוף, במשפחה בה חברים נוספים התקשו בלמוד קריאה, רכישת שפה זרה, איות, כתיבה, וחשבון על אף כישורים כלליים טובים וחשיפה להוראה מסודרת, נושאת כנראה מטען גנטי הרגיש להופעת לקות למידה.

אל דאגה, לא רק לגנטיקה אלא גם לסביבה תפקיד נכבד, אפשר לסייע לכל אחד.

ולסיום, שתי סיבות טובות בעד עריכת אבחון מוקדם:

  1. ככל שמאבחנים מוקדם יותר לקות למידה, כך מתאפשר טיפול יעיל יותר בלקות ולא בספיחיה. בכך מונעים במידה רבה דימוי עצמי ירוד, אובדן האמונה בשיפור המצב.
  2. המחקר המלווה את ההבנה של לקויות למידה על מגוונם הרחב מספק כלים מהימנים לסיוע. אמצעים אלטרנטיביים לא בדוקים המצויים כיום בשפע בשוק מנסים למכור “פתרון”, אך מטעים את הלקוח שכמהה לראות שינוי. במקרה הטוב, טיפולים אלה מקלים במעט וזמנית בלבד על המצב. אסור להתפתות משום שהנזק הוא כפול. א. האכזבה מן הטיפול שלא צלח מנמיך תקווה למציאת פתרון אמיתי. ב. הזמן הוא מרכיב יקר ואסור לבזבז אותו על מקסם שווא.

כל ילד יכול להצליח!

המפתח להצלחה הוא ביד ההורים, ובסדר העדיפויות בו דורגו לימודים בקוד המשפחתי.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים