“שיעורי בית – למה?”

שעורי בית: כן או לא ובעיקר למה

תומאס פרידמן זוכה פרס פוליצר ומחברו של הספר “העולם הוא שטוח” אמר בראיון “אבי דרבן אותי לסיים את הארוחה באומרו כי בחוץ נמצאים  רעבים החפצים בארוחתי. היום אני מדרבן את בנותי להכין ולסיים את השעורים כי בחוץ נמצאים רעבים למשרתן העתידית”.

העובדה כי איכות החיים בעולם המודרני עומדת ביחס ישיר להשכלתך ידועה לכולם, והכוונה איננה רק לשכרך בסוף החודש אלא להשלכות על כל אספקט בחייך, החל בבריאות וכלה באיכות שעות הפנאי. העולם המודרני מוכיח כל יום לכולם את פגיעות חיינו בכפר הגלובלי הקטן והמתוקשר – אכן העולם הפך לשטוח. יבשות מתקרבות תקשורתית ותחבורתית  ובכך מטילות בסכנה את ייחודיותך כנותן שירות או מספק מוצר עבור שכר הולם.

 כתבה זו מיועדת לנו, ההורים, המנסים בעולם מבולבל לנהוג באחריות כדי להגשים את הבטחותינו לילדינו ולהעניק להם חיים טובים ומשמעותיים.

 לכן, הכירו כמה עובדות לגבי למידה:

כבר ב–1850 חוקר פרוסי בשם הרמן אבינגהאוס גילה עובדות מטרידות לגבי החינוך: מרבית בני האדם שוכחים 90% מן הנלמד בכיתה תוך 30 יום. מרבית השיכחה מתרחשת בשעות הראשונות לאחר הלמידה. והוא לא טעה: מחקרים רבים בימינו הגיעו לאותה מסקנה מטרידה.

להלן מספר טיעונים נוספים לביסוס שעורי הבית כמרכיב חיוני בלמידה:

1.      ש”ב נחוצים לשם קידוד המידע בקצב מתאים, אחסונו המאורגן, המאפשר שליפתו בבוא העת.

מאחר וכל אחד מאתנו שונה בידע קודם, בדרך החשיבה שלו, חיפוש וביסוס  שיטות למידה יעילות – אסטרטגיות למידה – מתאפשר תוך כדי עבודה בלבד. ללא עיסוק בהכנה טובה של ש”ב לא תדע מה עובד, מתי, על איזה חומר ולא תוכל לנקוט בצעדים הראויים כדי לשפר את המצב. במילים אחרות, לא תרכוש אסטרטגיות למידה נכונות ומתאימות לך.

ארתור רובינשטיין גדול הפסנתרנים אמר “אם אני לא מתרגל יום אחד אני מרגיש זאת בנגינה, אם אינני מתרגל יומיים הקהל מרגיש בכך”. לא יעלה על דעתו של ספורטאי אמיתי לטעון כי תרגול זה משעמם. הוא יודע בביטחון כי הרבה מעבר לכישרון, אימונים מפרכים יובילו אותו למדליה.

2.     ההבדל המוכח, המרכזי, בין הצלחות תלמידים מיבשת אסיה במתמטיקה לעומת המצב העגום בישראל הוא בתרבות ההשקעה. תלמיד באסיה הנדרש לפתור תרגיל מורכב איננו נוטש, אלא מתמיד ומשקיע עד להשגת הפתרון. לא כן בישראל – לאחר התקלות במכשול הראשון, הנער מרים ידיים וההורה מבין אותו “אין לילד כישרון במתמטיקה, הבה נחסוך לו את התסכול”.

3.      תלמידים מחוננים אינם טורחים לרוב להכין ש”ב ולרכוש אסטרטגיות למידה מאחר והפוטנציאל שלהם מאפשר רמת הישגים טובה בתיכון. בהגיעם כסטודנטים למוסד אקדמי מכובד יווכחו מיד כי נוכח מורכבות ועומס החומר הנלמד יש צורך בהפעלה יעילה של אסטרטגיות למידה כדי להצליח. לכן, הישגיהם ההתחלתיים יהיו לרוב נמוכים משמעותית לעומת ההישגים של סטודנטים בעלי יכולת ממוצעת אך השולטים היטב בלמידה מאורגנת ושיטתית.

כלים אשר לא נרכשו בתיכון יהוו הכרח לרכישתם באוניברסיטה.  הכנת ש”ב, ככל הרגל, הם מיומנות נרכשת. לכן, מומלץ להתחיל בטיפוח הרגל הכנת שעורי בית כבר בכיתה א’ – פעילות שהיא בהתחלה משותפת לילד ולהורים, כי גם ההורים עולים לכיתה א’.

 א.  בכיתה א’ מרבית הילדים נלהבים ומעוניינים להכין שעורי בית. כל דבר חדש מגרה את המוח ומכין אותו לפעולה. הכניסה לעולם המבוגרים מעלה את הערך העצמי בעיני הילד. הוא רוצה להכין שעורים ולהרגיש פעיל ואחראי כמו מבוגר. זו הזדמנות מצוינת לבסס הכנת שעורי בית כאחד ההרגל הנהוגים במשפחה.

התהליך דורש אותו טיפול כביסוסו של כל הרגל אחר, למשל הרגל צחצוח השיניים. הורים מדגימים, עוזרים, מנחים, מעודדים, מחזקים, מפעילים בקרה, מספקים משובים עד לביסוסו הסופי של ההרגל. בכך לא הסתיים תפקידו.

הורה מסור בודק את הפה של הילד מדי פעם וכאשר מגלה כתם או נקודה לא ברורה פונה לרופא. כך חייב ההורה אחראי לנקוט כאשר מגלה כי מיומנות מסוימת איננה מבוססת (קריאה, למשל).

 ב.  סביב שעורי הבית, רצוי כי תתפתחנה מדי פעם שיחות בהן ההורה מתעניין בנושא, תורם מידיעותיו, מרחיב את הידע של הילד ולעתים גם ידיעותיו הוא. הורים המשקפים לילדיהם כי למידה היא חוויה בכל גיל, כי  לדעת יותר זה תענוג צרוף, מפלסים את הדרך לעיצוב הנוסחה הרגשית: סיפוק הוא הפרס האמיתי של הלמידה. במקרים אלה התגמול הוא פנימי ולטווח ארוך. הורים אלה לא יאלצו להזדקק מאוחר יותר בחיזוקים חיצוניים או להפעיל מניפולציות כדי להבטיח הכנת שיעורים ולמידה. בהזדמנות זו נזרעו זרעים לקידום סקרנות אינטלקטואלית, חקרנות ושאיפה לדעת תלווה את הילד כל החיים.

 ג.  ילד שנמנע להכין שעורי בית על אף הטיפול המסור של ההורה, עידוד המורה, מתקשה כנראה בנושא וזקוק לסיוע ממוקד. אספקטים של כמות ש”ב, איכותם, בדיקתם הם חשובים אך נדונו פעמים רבות.

בכתבה זו ניסיתי להדגיש את חשיבות ביסוס הרגל הכנת ש”ב ובאמצעותם גיבוש אסטרטגיות למידה אישיות. כתמיד, בתהליך גידול הצאצאים, המתארך היום, להורה תפקיד מרכזי והכרחי. כידוע, מאחורי כל אדם מצליח נמצאת אמא שידעה לדחוף, לעודד ולא לוותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים