“גם ההורים עולים לכיתה א'” מדריך הכנה להורים וילדים

גם ההורים עולים לכיתה א’

זוכה פרס נובל לכלכלה ג’מס הקמן מצטרף לדעתם של מדענים מכל רחבי העולם ולחוקרי מוח בהצהירו כי הפניית משאבים לחינוך בגיל הרך ולביה”ס היסודי יניב  את הרווחים הגדולים ביותר במונחים של השקעה-תוצר.

הדיון היה אמנם על מדיניות ציבורית, אך באותה מידה הורים חייבים להיות מודעים לערכו הרב של  החינוך בכיתות היסוד ולנקוט בצעדים התואמים  את המלצות המחקר כדי להבטיח צעד ראשון נכון: הצלחה בלימודים.

כל אחד אוהב להצליח, האורגניזם האנושי כמה להצלחה ופורח כאשר חווה אותה. אם כך מה על ההורים לעשות?

 1.    מודעות להבדלים בין הלימוד בגן לעומת ללימודים בביה”ס:

להלן כמה הבדלים מהותיים:

גן ילדים

כיתה א’

שעת התחלה גמישה

הילד חייב להגיע בזמן

גננת ועוזרת לגננת מטפלים בילדים

מורה אחת מלמדת כיתה עמוסה

אפשר לדבר ללא תור

חייבים לשמור על משמעת

תלבושת על פי בחירת הילד

תלבושת חובה במרבית בהי”ס

סדר יום גמיש

סדר יום מוכתב מראש, על פיו יש להתנהל

דרישות מעטות של התארגנות

דרישות גבוהות להתארגנות: ציוד, עבודה

צורך מועט יחסית באיפוק

דחיית סיפוקים, לרוב רמת תסכול נמוכה

דרישות גבוהות לדחיית סיפוק, איפוק, יתכנו רמות תסכול גבוהות.

הוראה פרונטלית מועטת, למידה רב-חושית, קונקרטית, חלקה הגדול חזותית.

הוראה פרונטלית, למידה ברובה על פי הערוץ השמיעתי (איטית יותר). דורשת רמות קשב גבוהות

אין שעורי בית

חשוב להכין שעורי בית

 ההורה חייב להכין את עצמו ואת הילד לשינויים. אלה דורשים שינוי מנטלי ומוחשי לנוהל המקובל בבית. מומלץ להדגיש בשיחה בעיקר את התכנון הנדרש, פתרון בעיות שצפויות להתעורר ובעיקר להעצים את  החוויה של הכניסה לעולמם של ה”גדולים” ועד כמה נפלא זה לדעת וללמוד.

2. עיצוב יכולת הויסות של הילד:

אחד הקשיים המרכזיים הוא חוסר יכולת הוויסות העצמי של חלק ניכר מן הילדים. לא רק הסבתות אמרו כי ילדים מחקים התנהגותם של ההורים אלא גם המחקרים בתחום המוח הוכיחו כי עצבי-המראה (Mirror Neurons) מכתיבים התנהגות על בסיס חיקוי פיזי, יותר מציות אחר דיבורים. ילד ינהג על פי מראה עיניים ופחות על פי משמע אוזניים.

הורה שדורש מילדו להתאפק, לחכות לצעצוע בשקט, אך נוהג בעצמו באימפולסיביות (“פתיל קצר”) קרוב לוודאי לא יצליח לבסס דחיית סיפוקים אצל ילדו.

האיפוק ויכולת דחיית הסיפוקים הם מנבאים ראשונים במעלה בהצלחתו הלימודית העתידית של הילד. “מבחן המרשמלו” מנבא ברמה מהימנה למדי הצלחה עתידית במבחנים פסיכומטריים, למשל. במבחן זה מציעים לילד בן 4-5 אפשרות לאכול מרשמלו אחד כעת או להתאפק למספר דקות כדי לקבל 2 ממתקים לאחר מכן. ילד אשר מסוגל להתאפק בגיל 4 ו–5 יהיה מסוגל להתמודד עם החיים המורכבים ולעתים המתסכלים של בית הספר. אך ישנה תקווה, עדיין לא מאוחר. אפשר להתחיל כבר עתה.

צעד ראשון: להיות מודע יותר לעצמך (ההורה) ובכך גם לתרום לחינוכו של לילד.

חשוב לשוחח עם הילד על אלטרנטיבות לפתרון בעיות, ובכך לתעל את התסכול לדרכים קונסטרוקטיביות יותר.

3. כישורים חברתיים

כישורים חברתיים הם בבסיס הרצון של הילדים ללכת לבית הספר. ילדים גדולים יותר, המתקשים בלימודים, לא מוותרים על חווית בית הספר בזכות החברים. מי שלא מצא חברים לא כל כך ירצה לבקר בבית הספר, גם אם יצליח לימודית.

חשוב לקדם את איכות הקשר בין הילד לבין חבריו. האיפוק עליו דיברנו קודם הוא אלמנט חשוב במרקם היחסים. אף אחד לא אוהב ילד שתלטן, מתפרץ. ללמוד כיצד מתחלקים בתור, מוותרים לעתים, מנהלים משא-ומתן, פותרים בהגינות בעיות הוא בעל חשיבות עליונה. ללמד את הילד כיצד לשמור על קשרים חברתיים הוא נושא בעל ערך רב. מי שלא רכש חברים עד גיל 9 יתקשה לנהל בעתיד חיים חברתיים מספקים.

למידה חברתית, אינטראקציה נאותה ומותאמת עם הסביבה, מעצבות את האזור הקדמי של המוח ובכך מאפשר לילד לארגן את המידע, לתכנן,  להתאפק, לנטר, להפעיל פקוח ובקרה ובעיקר לשקול את התוצאות העתידיות של תגובותיו.

4. שפה

השפה הדבורה מתחילה להתפתח מיום הגחתו של הילד לאוויר העולם. מומלץ כי התשתית השפתית תהיה איתנה: הכוונה היא  לשפה עשירה ומגוונת, אוצר מילים נרחב, יכולת ניסוח והבעה בעל פה תקינים ומלאים. כל אלה הם דרישות-קדם לכל המתרחש בבית הספר.

מחקרים בקנדה ובארה”ב קובעים כי אוצר המילים של הילד בכניסתו לכיתה א’ מנבא 30% של הבנת הנקרא בכיתה י”א. כלומר, הורה המאחל כי ילדו יצליח בלימודים, ימצה את יכולתו, יתחיל בהקראת שירים, סיפורים, אגדות הכתובות בשפה טובה, אם לא עשה זאת עד עתה. צפייה פאסיבית מול טלוויזיה היא בעלת ערך מועט בתחום השפה. שלל פעילויות ניתן לערוך בעקבות ההקראה.

5. כישורי קדם-קריאה

על ההורים לדעת אילו גורמים מנבאים יכולת לרכוש קריאה.

יש לגייס את הילדים בפעילויות אשר יקדמו כישורים תוך משחק והנאה.

** ידיעת האותיות. בגן מלמדים אותיות. ילד ששולט במחצית מאותיות ה א’-ב’ הוא בעל סיכויים טובים יותר לרכישת קריאה. מדובר על יכולת לשיים את האות, שלא ברצף כלל האותיות.

** המודעות כי מילה בנויה מצלילים חשובה מאד לשם רכישת קריאה. למשל  “דור”, “דלת”, “דבורה” מתחילים באותו צליל “ד”.  אפשר לשחק במשחקים  כגון “ארץ, חי צומח” כאשר על הילד לשלוף שמות המתחילים בצליל נתון.

** פיתוח הזיכרון השמיעתי. אפשר לשחק במשחק בו, על פי התור, ההורה או הילד משמיעים משפט והצד השני חוזר על המילים מילה במילה. אפשר להתחיל במשפטים בני 3 מילים ולהרחיב למשפטים בני 5-6 מילים.

6. פיתוח כישורים ומוטוריקה עדינה

בכיתה א’ מתחילים לכתוב ואילו מגיל חטיבה ומעלה עסוקים התלמידים בכתיבה 70% מן הזמן. מי יכין אותם למשימה?

החיים המודרניים אינם מזמנים היום תעסוקות אשר דורשות פיתוח קואורדינציה, שכלול המוטוריקה העדינה. כבר לא תולים או מורידים כביסה (הפעלת המצבטים), לא מכינים כיסונים (מדביקים בצק) לא משחקים בקלאס וכו’.

לכן יש ליזום פעילויות אשר יסייעו לילדים להתאמן ולפתח כישורים: גזירה, צביעה, ציור, רקמה (על קנווס גס ועם מחט עבה ללא חוד – כל האביזרים ניתנים לרכישה בחנויות של כלי כתיבה ואומנויות, עבור כמה פרוטות).

כישורים של מוטוריקה עדינה הם בבסיס מקצועות רבים ומכובדים החל בנגינה, אומנות, עצוב, רפואה, אדריכלות. הכל מתחיל בגיל הרך בבית.

7. הבנה כמותית

ושוב, ילדים היום מקבלים מעט הזדמנויות לעסוק בכסף. כבר לא שולחים ילד למכולת, כבר לא מתלבטים כמה עגבניות או ממתקים לקנות (קונים בכמויות ניכרות כל מוצר ומשלמים בכרטיס אשראי).

לכן, הורה חייב בצורה יזומה להכניס את הילד לעולם הכמות ולעולם הפעולות עם כמויות. בכל הליכה לסופר, הכנה של סלט או מרק ניתן לתרגל וללמוד.

ילדים העולים לכיתה א’ חייבים לדעת למנות מספרים עד 10 קדימה ואחורה, לא רק את מלוא הרצף אלא גם ממספר נתון (לספור קדימה ממספר 3, לספור אחורה ממספר 7) . זהו הבסיס לחיבור וחיסור.

לסיכום, הורים שואלים מדוע יש להכין היום לכיתה א’ יותר מאשר בעבר?

התשובה ניתנה בצורה ממצה על ידי זוכה פרס פוליצר תומאס פרידמן, עתונאי בכיר בארה”ב שכתב בין השאר את הספר שתורגם גם לעברית “העולם הוא שטוח”. פרידמן אומר: “כאשר הייתי ילד צעיר אבא אמר לי – תסיים את ארוחת הצהריים כי יש אנשים רעבים בחוץ אשר רוצים אותה”. היום, אומר פרידמן אני אומר לבנותי “סיימו את שעורי הבית כי ישנם אנשים רעבים בחוץ אשר רוצים את הג’וב שלכם”.

האם אנו, ההורים, פועלים כדי להבטיח את הפרנסה העתידית של ילדינו?  ג’וב איננו דבר מובן מאליו בכפר הגלובלי, והשכלה שווה פרנסה.

בהצלחה בעולם הלימודים!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים